שמתם לב פעם שהמילה Imperfect מורכבת מהמילים I'm perfect? כשאני שמתי לב לזה בפעם הראשונה, חיוך ענק התפשט על פניי.
הרגשתי מין שביעות רצון שגרמה לי להתרווח בתוך עצמי בנינוחות. הרגשתי כמו שמרגישים אחרי שמצליחים להביא טיעון משכנע ושנון במיוחד, כזה שמחלחל פנימה ויוצר שינוי… במקרה הזה היה מדובר בשינוי עצמי.
משחק המילים הזה מבהיר עבורי את ההבדל בין מושלם ללהיות שלם וככזה הוא מהווה עבורי תזכורת לדרך השפויה לחיות את החיים.
אין דבר כזה מושלם. מושלמות היא אשליה והרדיפה אחריה היא מקור לאומללות ולתסכול תמידי. להיות שלם לעומת זאת, משמעו להיות מסוגל(בין היתר) להכיל את חוסר המושלמות של החיים, של עצמנו ושל הסובבים אותנו. אך ורק כשאנחנו מסוגלים להכיל את חוסר המושלמות ולראות את היופי שמעבר לו, אנו שלמים.החיים לצערנו לא מושלמים, הם מלאי הפתעות ולא תמיד נעימות. גם אנחנו, כל אחד בפני עצמו, נתברכנו בצדדים יפים, אך גם בלא מעט כאלו "קצת" פחות נוצצים… לכולנו יש "פגמים", אני מעדיפה לכנות אותם סדקים. בעולם הדימויים שלי, סדק הוא יפה. משהו שחושף פנימיות ומעיד על שבריריות.
סדק הוא חשיפת החומר האמיתי ללא המעטפת והגלזורה הנוצצת. סדק הוא עדות לפגיעות, ופגיעות אנושית היא דבר חיובי.
פגיעות משמרת אותנו צנועים, אנושיים וסלחניים. הכרה בפגיעות וקבלתה היא זו שמאפשרת קירבה אמיתית.
עבור כולנו, ההכרה שלקרובים אלינו יש חולשות, מוזרויות, או סתם שלל טעויות, מאפשרת לנו לא פחות ממרחב נשימה ופשוט – להיות!
הבלוג הזה עוסק בחיים דרך משקפת של מערכות יחסים (אבל לא רק), מתוך נסיון לתת השראה למציאת היופי שבחיים, בנו, ובאחרים סביבנו, למרות ואולי בזכות הסדקים!!!
"Everything has cracks, that's how the light gets in" (Leonard Cohen)
קצת יותר אודות הבלוג ועליי תוכלו לקרוא באודות.
ואם טרם יצא לכם להכיר את השיר המופלא של לאונרד כהן, ממנו לקוחה השורה הנ"ל, אז אתם מוזמנים לעשות את זה עכשיו. שימו פול ווליום ותנו לזה לחדור…
לשמיעת השיר לחצו כאן